תמליליכתיבה אקדמית · תוכנית פרוטיוטה לעבודה אקדמית, מחומרי הקורס שלך
מצרפים את חומרי הקורס ואת הנחיית המטלה, ומקבלים טיוטת Word בפורמט אקדמי — שלד לעבודה שאתה כותב, ולא עבודה להגשה.
בלי כרטיס אשראי ובלי סיסמה. מקבלים קישור במייל ונכנסים.
מחומרים לטיוטה
בוחרים סוג עבודה
רפלקציה, מענה לשאלות פתוחות, עבודה קצרה, ממ"ן, סקירת ספרות או סמינריון — או עריכה של טיוטה שכבר כתבת.
מצרפים חומרים והנחיה
קבצים, קישורים למאמרים, ותמלולים וסיכומים של הרצאות שכבר יש לך בתמלילי. את הנחיית המרצה מדביקים כמו שהיא.
מקבלים טיוטת Word
גופן David 12, רווח כפול, הפניות APA 7 ורשימת מקורות, עמוד שער אם מילאת את פרטיו, ופרק "הערות לכותב" בסוף.
מה יש בטיוטה
מסמך Word שפותחים, עורכים וממשיכים ממנו:
- מבנה שמתאים לסוג העבודה ולהנחיה שצירפת.
- הפניות בגוף הטקסט ורשימת מקורות לפי APA 7 — או רשימה בלבד, או בלי, לפי מה שבחרת.
- היקף במילים, רמת לימודים ושפת המקורות, אם ציינת אותם. מה שלא צוין נקבע לפי ברירת מחדל, שמפורטת בסוף המסמך.
- פרק "הערות לכותב": ההנחות שהטיוטה הניחה, מה צריך לאמת ומה נשאר להחלטתך. הוא אינו חלק מהעבודה.
טיוטה, לא הגשה
הטיוטה חוסכת את הדף הריק, לא את הכתיבה. השאלה, הטענה, הניתוח והמסקנות צריכים להיות שלך, ובאחריותך לערוך, לאמת כל טענה ולבדוק כל מקור לפני הגשה.
בתחילת כל טיוטה כתוב שהיא נוצרה בסיוע בינה מלאכותית ושאין להגיש אותה כפי שהיא, ותנאי השימוש כוללים סעיף יושרה אקדמית מפורש. המדיניות לגבי כלי AI משתנה בין מוסדות ובין קורסים, ולכן בודקים אותה לפני שמתחילים.
הטיוטה נבנית מהמקורות שצירפת
מודל שמתבקש "לכתוב עבודה" בלי חומרים ממלא את החסר מהזיכרון, ושם נולדים מקורות שנשמעים אמיתיים ואינם קיימים. כאן הטיוטה נשענת על מה שצירפת: קבצים, מאמרים מקישור, וההרצאות שכבר תמללת וסיכמת. ממאמר שצורף בקישור, פרטי המקור נקראים מהעמוד עצמו ונמסרים יחד עם הטקסט, כדי שהערך ברשימת המקורות ייבנה מהם ולא מהזיכרון.
מקור שלא הגיע מהחומרים שצירפת מסומן בטקסט [טעון אימות], ופרט ביבליוגרפי חסר מסומן [חסר]. אם נשארו סימונים כאלה, פרק "הערות לכותב" אומר כמה. וגם בלי סימון, כל מקור בעבודה צריך להיות מקור שפתחת וקראת.
עריכה של טיוטה שכבר כתבת
כבר יש לך טיוטה? בוחרים "עריכת טיוטה", מצרפים אותה וכותבים מה לתקן: מה המרצה העיר, מה לקצר, מה לחזק. הטקסט נשאר שלך, והעריכה יוצאת באותו פורמט אקדמי.
מי רואה את העבודה
כל עבודה פרטית כברירת מחדל: הקבצים והטיוטה נשמרים באחסון פרטי, ומשתמש אחר אינו יכול לגשת אליהם. טיוטה שבחרת לשתף בקהילה נקראת באתר בלבד, בלי הורדה ובלי ייצוא, ומוצגת עם אזהרה שאינה מיועדת להגשה.
שאלות שנשאלות
זה מותר מבחינת יושרה אקדמית?
טיוטה היא כלי עזר לכתיבה, כמו שלד שהיית בונה בעצמך — לא עבודה להגשה. בתחילת כל טיוטה כתוב שאין להגיש אותה כפי שהיא, ותנאי השימוש כוללים סעיף יושרה אקדמית. המדיניות לגבי כלי AI משתנה בין מוסדות ובין קורסים, ולכן כדאי לבדוק אותה לפני שמתחילים.
אפשר להגיש את הטיוטה כמו שהיא?
לא. כותבים ממנה מחדש: עורכים, מוסיפים את הטענה והניתוח שלך, ובודקים כל מקור מול המקור עצמו. גם פרק "הערות לכותב" שבסוף אינו חלק מהעבודה — הוא נכתב כדי שתדע מה עוד נשאר לעשות.
מאיפה מגיעים המקורות בטיוטה?
מהחומרים שצירפת: קבצים, קישורים למאמרים, ותמלולים וסיכומים של הרצאות. פרטי מקור מקישור נקראים מהעמוד עצמו, ומקור שלא הגיע מהחומרים מסומן [טעון אימות] — לבדיקה שלך לפני הגשה.
אילו עבודות אפשר להתחיל כך?
רפלקציה, מענה לשאלות פתוחות, עבודה קצרה, ממ"ן, סקירת ספרות וסמינריון, עיוני או אמפירי. אפשר גם לצרף טיוטה שכבר כתבת ולבקש עריכה לפי הערות המרצה.
באיזו תוכנית זה כלול?
טיוטות לעבודות ועריכת טיוטות כלולות בתוכנית פרו; המחיר ומספר הטיוטות בחודש מופיעים בטבלת המחירים בדף הבית. תמלול וסיכום הרצאות, החומרים שהטיוטה נבנית מהם, פתוחים גם בחשבון החינמי.
מתחילים מהחומרים, לא מדף ריק
מתחילים בחינם, בלי כרטיס אשראי. אימייל, קישור, בפנים.
בלי כרטיס אשראי ובלי סיסמה. מקבלים קישור במייל ונכנסים.